20/11/2025
שנים שהסטודיו שלי היה בתוך הבית.
כמה פנטזתי על הרגע הזה של פתיחת הסטודיו בחוץ, והנה זה קרה.
אז איך זה שלא הספקתי לרגע לעצור, להנות מההתרגשות הזאת, ולחגוג אותה כאן איתכם?
אתם הרי חלק מהמסע הזה, החדשים והותיקים. שותפים ליצירה שלי, שואלים, מתעניינים, מפדבקים. דרככם אני לומדת כל כך הרבה.
אז איך זה שדווקא כשיש פיק במסע מסויים, הדברים לא מסתדרים בדיוק כמו שאנחנו מתכננים?
התשובה במקרה שלי היא - הצפה.
עסק שגדל, ילדים שגדלים, משימות שמצטברות, קבוצות הווטסאפ שמתרבות. ואני בן אדם אחד, שרק רוצה ליצור.
במקביל אובחנתי השנה עם ADHD, בגיל 33! לראשונה בחיים, יש שם ל"מה שיש לי".
הכל מאוד מובן פתאום, שנים של חוסר הבנה שלי את עצמי, וחוסר הבנה של הסביבה "הנורמלית" אותי.
אשמה, בושה, מלחמה פנימית שלא פוסקת, מאמץ אינסופי, מליוני מחשבות על כל החלטה או פעולה קטנה שנעשית. ורגשות וואו כמה רגשות..
יש לי מוח שעובד אחרת.
ועכשיו אני צריכה ללמוד לעבוד איתו גם בצורה אחרת.
להכיל ולהבין יותר טוב את הג'ונגל שמתקיים לי בתוך הראש, ולקבל אותו באהבה.
אומרים ש-ADHD זו ברכה, וכנראה שזו הברכה שהביאה אותי לעשייה שלי. אז תודה על זה.
אבל כן, היא מביאה איתה גם הרבה אתגרים, אז אני מנסה ללמוד את הדבר הזה באמצע החיים, מגששת ובודקת מה הדרכים הכי טובות לחיות עם מוח שכזה.
אז אני כאן ולא נעלמת. יש פרוייקטים חדשים ותכשיטים סופר מיוחדים שאני מתרגשת כבר לשתף איתכם. אבל בנחת;)
אז אם הגעתם עד לכאן, אשמח שתכתבו לי בתגובות אם זה נושא שמעניין אתכם שארחיב עליו בהמשך, במיוחד בהקשר של היצירה.
תודה שקראתם😘